חיווי אשראי בנק ישראל
חיווי אשראי בנק ישראל למעשה אינו קיים מהסיבה הפשוטה שבנק ישראל אינו עוסק בכך. מי שמספק חיווי אשראי הן לשכות אשראי (בי די איי ו- דן אנד ברדסטריט) אשר משתמשות לצורך כך בנתוני אשראי ממאגר נתוני האשראי של בנק ישראל. זאת כנראה הסיבה למונח המוטעה חיווי אשראי בנק ישראל.
אמנם מקור הנתונים הוא בנק ישראל אך חיווי האשראי עצמו אינו קשור לבנק ישראל. חיווי אשראי הוא מוצר שלשכות האשראי מוכרות לבנקים וספקי אשראי לצורך הערכת הסיכון הפיננסי של לקוחות.
רובם של הלקוחות יקבלו חיווי אשראי חיובי, אולם לקוח אשר באופן מובהק אינו עומד בהתחייבויות הכספיות שנטל על עצמו יקבל חיווי אשראי שלילי שמשמעותו היא שמסוכן מאוד לאשר לו הלוואה או אשראי.
כל אחד שרוצה לדעת מה חיווי האשראי שלו צריך להזמין דוח ריכוז נתונים (עצמי) מ- BDI. בנוסף לדוח ריכוז הנתונים הוא יקבל גם דוח עצמי שמכיל את חיווי האשראי שלו.
הדוח העצמי של BDI הוא תמצית של דוח ריכוז הנתונים. הדוח מכיל מספר אינדיקטורים שממחישים בצורה ברורה היכן קיימים נתוני אשראי שליליים.
האינדיקטור 'מובהקות לאי פירעון לעניין חיווי' הינו למעשה חיווי האשראי. אם הוא בתחום האדום – חיווי האשראי שלילי.
את הדוח העצמי וחיווי האשראי ניתן להזמין מ- BDI בקישור זה תמורת 36 ₪ (מעודכן לאוקטובר 20)
רשימת הנתונים שמעידים על מובהקות לאי עמידה בפירעון תשלומים היא:
- מתן צו כינוס
- פתיחת הליך פשרה או הסדר עם נושים
- הכרזה על פשיטת רגל
- פתיחת תיק על ידי ההוצאה לפועל בסכום התחלתי של יותר מ-5000 ש"ח או פתיחה של מספר תיקים שסכומם המצטבר הוא יותר מ-4000 ש"ח
- הכרזה כלקוח מוגבל או כלקוח מוגבל חמור
- פתיחת הליכים בבית משפט בעקבות חוב לבנק, חוב לחברת כרטיסי אשראי או חוב למקור מידע אחר בסכום של יותר מ-10000 ש"ח
- שליחת התראה מהבנק בעקבות סירוב לכבד 5 צ'קים
במידה וקיימים נתונים כאלו ב- דו"ח ריכוז נתונים שלך הם יופיעו בחלקו התחתון של פרק 1 (תמצית נתוני לקוח) בדו"ח ריכוז נתונים.
כדי להימנע מהפתעות ואי נעימויות כדאי לבדוק את הדוח העצמי ודוח ריכוז הנתונים. במיוחד מומלץ לבדוק את חלקו התחתון של פרק 1 – 'תמצית נתוני לקוח – נתונים המעידים באופן מובהק על אי עמידה בפירעון תשלומים' מאחר שכל מידע כזה משמעותו חיווי אשראי שלילי!
במידה ובפרק 1 מופיע מידע שמעיד באופן מובהק על אי עמידה בפירעון תשלומים מומלץ לעבור לפרק 5 של הדוח – 'מידע שהתקבל מרשויות וגופים ציבוריים', לבדוק אותו ביסודיות ולהגיש בקשה לתיקון מידע במידה ואכן קיימות טעויות או אי דיוקים.
נושאים נוספים