קרדיט סקור

קרדיט סקורקרדיט סקור (דירוג אשראי) הוא ציון פיננסי שמנסה לנבא את יכולתו של לווה לעמוד בהתחייבויות הכספיות שנטל על עצמו. חישוב הציון מסתמך על ההיסטוריה הפיננסית של הלווה משלוש השנים האחרונות וכן על מצב הנכסים, ההון העצמי והיקף ההתחייבויות שלו.

קרדיט סקור משמש ספקי אשראי כנתון חשוב (אך לא יחיד) בתהליך ההחלטה על אישור הלוואה. ככלל ניתן לומר שככל שהקרדיט סקור (הציון הפיננסי) של לווה גבוה יותר, כך הוא נחשב מסוכן פחות ולכן ספק האשראי יכול להציע לו ריבית נמוכה יותר.

נתוני אשראי של כל האזרחים נאגרים במאגר נתוני אשראי ארצי שמנוהל ע"י בנק ישראל. המאגר עצמו אינו מחשב קרדיט סקור.

דירוג האשראי עצמו מחושב בפועל ע"י לשכות אשראי שקיבלו רישיון להשתמש בנתוני אשראי מהמאגר ולהפיק מהם קרדיט סקור. נכון לרגע זה שלוש חברות קיבלו רישיון כזה – D&B, BDI וקו מנחה.

התהליך עצמו עובד כך:

  1. .בכל רגע נתון מדווחים למאגר נתוני אשראי מהבנקים, חברות כרטיסי האשראי, גופים חוץ בנקאיים, כונס הנכסים ועוד
  2. כאשר לווה מעוניין בהלוואה הוא פונה לספק אשראי כלשהוא. מאחר שספק האשראי אינו מכיר את הלווה ואינו יכול להעריך מה הסיכון שהלווה לא יעמוד בהחזרים, הוא מבקש מהלווה לחתום על אישור למשיכת נתוני אשראי שלו ממאגר הנתונים הארצי.
  3. ספק האשראי פונה לאחת או יותר מלשכות האשראי, בצירוף האישור שהלווה חתם עליו ומבקש לקבל דוח ריכוז נתונים, קרדיט סקור (דירוג אשראי) וחיווי אשראי של הלווה.
  4. לשכת האשראי מושכת את נתוני אשראי משלוש השנים האחרונות של הלווה מהמאגר הארצי. היא מעבדת אותם ומעבירה את דוח נתוני אשראי, קרדיט סקור וחיווי אשראי לספק האשראי.
  5. ספק האשראי מחליט האם לאשר את ההלוואה ובאיזו ריבית בהתאם לקרדיט סקור שקיבל.

בשלב זה חשוב להבין מספר דברים:

  • לשכת האשראי מקבלת נתונים משלוש השנים האחרונות בלבד. משמעות הדבר היא שהעבר הפיננסי (גם רע וגם טוב) נמחק אחרי שלוש שנים.
  • לכל לשכת אשראי קיים מודל שונה לחישוב קרדיט סקור, כך שלמרות שאותם נתוני אשראי משמשים את כל הלשכות, כל לשכה מפיקה קרדיט סקור שונה עם אותם נתונים.
  • קרדיט סקור מהווה רק מרכיב אחד בהחלטה על מתן אשראי וגבה הריבית. נתונים נוספים המשפיעים על גבה הריבית הינם:
    – מטרת ההלוואה: דיור/רכב/אשראי צרכני
    – התחייבויות קיימות
    – שיעור ההחזר מההכנסה נטו
    – שיעור המימון (היחס בין ההלוואה להון העצמי)
    – טיב ביטחונות

עד כמה יכול להשפיע קרדיט סקור על עלות ההלוואה?
בשלב זה עדיין אין מספיק נתונים היסטוריים במשק הישראלי, אולם בהחלט ניתן ללמוד על ההבדל בין הריביות המוצעות ללווים בהתאם לקרדיט סקור שלהם מהמתרחש בארה"ב, שם קיים קרדיט סקור עוד משנות החמישים.

בארה"ב שולט קרדיט סקור שנקרא FICO (חברת BDI משתמשת בו). טווח הדירוג נע בין 300 (הדירוג הגרוע ביותר) ועד 850 (הדירוג הטוב ביותר). בדירוג שנמוך מ- 600 כלל לא ניתן לקבל משכנתא.

בדוגמא הבאה ניתן לראות את ההבדל בהחזרים החודשיים ובעלות הכוללת של הלוואה לדיור כפונקציה של קרדיט סקור. הנתונים מחושבים למשכנתא של 500,000 ₪ בריבית קבועה לא צמודה לשלושים שנה:

דירוג אשראי ריבית תשלום חודשי סה"כ עלות ריבית
760 - 850 3.59% ₪2,270 ₪317,000
700 - 759 3.72% ₪2,307 ₪330,000
680 - 699 3.85% ₪2,344 ₪343,000
660 - 679 3.97% ₪2,378 ₪356,000
640 - 659 4.26% ₪2,463 ₪386,000
620 - 639 4.65% ₪2,578 ₪428,000
600 - 619 4.92% ₪2,660 ₪457,000
מבוסס על ממוצע ריביות למשכנתא שקלית לא צמודה בריבית קבועה ל-30 שנה, נכון לפברואר 2019

ניתן לראות שאם הקרדיט סקור שלך בינוני (למשל 610), ההלוואה תעלה לך כ- 130,000 ₪ יותר מאשר ללווה שהקרדיט סקור שלו טוב יותר (למשל 700).

באיזה קרדיט סקור משתמשים ספקי האשראי?
כפי שהוזכר קודם, לכל לשכת אשראי קרדיט סקור משלה. למרות שכולן משתמשות בדיוק באותם נתוני אשראי, כל לשכה תפיק קרדיט סקור שונה!

כל ספק אשראי רשאי להתקשר עם אחת או יותר מלשכות האשראי בהתאם לרצונו. לנו כצרכנים אין יכולת לקבוע לנותן האשראי באיזה קרדיט סקור להשתמש, ובד"כ אפילו לא נדע במי הוא בחר.

בארה"ב מקובל שבהלוואות גדולות (בעיקר משכנתאות) פונים הבנקים למספר לשכות אשראי. אין סיבה להניח שבארץ זה יהיה שונה.

שופינג ריבית?
מאחר שכל ספק אשראי משתמש בקרדיט סקור אחד או יותר – קיים הבדל גדול בריבית שכל ספק אשראי יציע לך עבור אותה הלוואה!

לכן חשוב מאוד לא להסתפק בספק אשראי אחד אלא לבקש הצעות ממספר ספקי אשראי, להשוות ואף להתמקח ביניהן. כן – להתמקח. בדיוק כמו בשוק!

כך בדיוק זה עובד בארה"ב, ואין סיבה שזה לא יצליח גם פה.

מה משפיע על קרדיט סקור?
מאחר שלכל לשכת אשראי יש קרדיט סקור משלה, וכולן שומרות עליו כסוד מסחרי, לא ניתן לדעת בוודאות מה ההשפעה של כל נתון על הקרדיט סקור. יחד עם זאת ניתן לקבוע ש:

  • לנתונים חדשים יש השפעה גדולה יותר מאשר לנתונים ישנים
  • לנתונים שליליים יש השפעה גדולה יותר מאשר לנתונים חיוביים
  • לצריכת אשראי קבועה יש השפעה חיובית (בהנחה שאין פיגורים בהחזרים) מאשר לחוסר צריכת אשראי מאחר והיא מלמדת על יכולתו החיובית של לווה לעמוד בהתחייבויותיו
  • לחיפוש קבוע של אשראי (כמות הפעמים בשנה שאתה חותם על אישור למשיכת נתוני אשראי) יש השפעה שלילית מאחר והוא מרמז על בעיות כלכליות

האם אתה יכול לדעת מה הקרדיט סקור שלך?
כפי שהוזכר קודם, מאגר נתוני האשראי אינו מפיק בעצמו קרדיט סקור. מי שעושה זאת הן לשכות האשראי – תמורת תשלום.

BDI מוכרת את הקרדיט סקור שלה (Fico BDI) לכל לקוח שמזמין דרכה דוח ריכוז נתונים (עצמי) בקישור זה. הקרדיט סקור עולה כ- 36 ₪ (מעודכן לאוקטובר 20). בנוסף לדירוג מצרפת BDI הסבר מילולי בנוגע לגורמים העיקריים שהשפיעו עליו כך שהלקוח יכול לדעת איך לשפר אותו.

טיפ: דוח ריכוז הנתונים של בנק ישראל ישלח ישירות לאמייל, אך הדוח העצמי של BDI יוצג על המסך בלבד. כדי לשמור אותו למחשב יש ללחוץ על לחצן 'הורד דוח' בכותרת הדוח.

D&B מחלקת את הקרדיט סקור שלה (DB Score) בחינם בעזרת האפליקציה Captain Credit שניתנת להורדה מהאתר של D&B.

נושאים נוספים