תקופת התיעוד
תקופת התיעוד היא פרק הזמן בו מותר להחזיק נתונים פיננסיים במאגר נתוני האשראי, אולם בתקופה זו הם מוחזקים למען תיעוד בלבד ולא ניתן לעשות בהם שימוש לצורך הפקת דוח נתוני אשראי, דירוג אשראי או חיווי אשראי.
בהתאם לחוק נתוני אשראי החדש שומר בנק ישראל את כל הנתונים הפיננסים שהועברו אליו לתקופה של 10 שנים (תקופת התיעוד), אולם הבנק מעביר ללשכות האשראי רק מידע אשר טרם עברו 3 שנים מזמן קבלתו.
כלומר במידה ועברו שלוש שנים מהיום בו ופיגרתם בתשלום, חזרו לכם שיקים או כל אירוע אחר (חיובי ו/או שלילי) – לא תהיה לאירוע זה כל השפעה על דירוג האשראי שלכם והוא לא יופיע בדוח נתוני האשראי שלכם!
האירוע לא ימחק מהמאגר אולם אסור לבנק ישראל להעבירו ללשכות האשראי, וגם אם הועבר בטעות אסור ללשכות האשראי להתחשב בו.
אז מה הטעם לשמור את המידע אם אסור להשתמש בו?
ראשית, ניתן להשתמש במידע זה כאשר הוא ללא הפרטים המזהים (כלומר לא מחובר ללקוח מסוים) לצורך ביצוע ניתוחים סטטיסטיים. לדוגמא – בנק ישראל יכול להשתמש בו לצורך הפקת דוח המראה כיצד משתנה כמות האנשים בעלי חשבון מוגבל לאורך השנים.
שנית – מותר להשתמש במידע זה לצורך הליך משפטי. במקרה זה חובה ליידע את הלקוח על כך שהנתונים נמסרים.
ומה קורה לאחר 10 שנים?
לאחר 10 שנים הנתונים נמחקים מהמאגר. לחילופין מותר לבנק ישראל למחוק רק את הנתונים המזהים ולהמשיך לשמור נתונים לא מזוהים, כלומר נתונים כאלו שלא ניתן לחבר אותם לאף אדם. נתונים כאלו יכולים לשמש רק לצורך הפקת ניתוחים סטטיסטיים.
נושאים נוספים:
חוק נתוני אשראי החדש
דוח נתוני אשראי
דירוג אשראי
חיווי אשראי