השקת דירוג אשראי אישי

לאחר חבלי לידה ארוכים מושק דירוג אשראי אישי במתכונתו החדשה והמשוכללת. חברת B&D תהיה הראשונה שתספק את השירות לבנקים, חברות האשראי, חברות המעניקות מימון לרכב וגופים נוספים המעניקים אשראי צרכני. בהמשך יצטרפו גם חברת BDI וחברת קו מנחה ויעניקו שירות דומה.

קיבלנו שאלות רבות הנוגעות לדירוג האשראי האישי החדש, למשמעויות שלו ולהשפעתו עלינו, הצרכנים. ננסה לענות פה על מרבית השאלות

מי מנהל את מאגר נתוני האשראי?
את המאגר מנהל בנק ישראל, שהשקיע עד כה כ- 160 מיליון שקלים בבניית המאגר. לשכות האשראי וחברות נוספות שיקבלו רישיון לכך יוכלו למשוך נתונים ממנו כדי ליצור מהם דירוג אשראי אישי.

איזה מידע מכיל המאגר?
מאגר נתוני האשראי מכיל את ההיסטוריה הפיננסית של כל אזרח במדינה משלוש השנים האחרונות. המאגר מכיל נתונים שמתקבלים מ- 20 הגופים המובילים במדינה במתן אשראי – כל הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, שבע חברות חוץ בנקאיות המעניקות אשראי לרכב וגופים נוספים כגון כונס הנכסים.

כל הגופים הללו מספקים מגוון נתונים פיננסיים על כל אזרח הכוללים גבה מסגרות אשראי, היקף הלוואות, עמידה או איחור בתשלומים, מספר כרטיסי אשראי וניצול מסגרות האשראי שלהם, שיקים חוזרים, חשבונות מוגבלים, הוצל"פ ועוד.

רגע, אבל כל זה קיים כבר שנים רבות. מה חדש פה?
אכן איסוף של מידע פיננסי שלילי קיים כבר שנים רבות. הרפורמה בחוק נתוני האשראי הכניסה שני חידושים שמשנים את המשחק:

1. החידוש הראשון הוא שמעתה נאספים לא רק נתונים שליליים (כגון אי עמידה בהחזרים, שיקים חוזרים וכיו"ב) אלא גם ובעיקר נתונים חיוביים.

אם עד היום היה מידע רק לגבי מי שכשל בהתנהלותו הפיננסית (פחות מ- 10% מהאוכלוסייה) הרי מעתה יכיל המאגר נתונים על כל אדם במדינה!

2. החידוש השני הינו בדירוג האשראי עצמו. אם בעבר היה ניתן לקבל דו"ח שכולל פירוט של כשלים, הרי לאחר הרפורמה בנתוני האשראי יעובד כל המידע החדש באופן כזה שלכל אזרח יהיה ציון אישי. ציון זה ישמש כלי עיקרי במתן אשראי ובקביעת ריביות!

למה בעצם צריך את זה? מה רע במה שהיה עד היום?
במצב שלפני הרפורמה בנתוני האשראי הבנקים אינם יודעים כלום לגבי הלקוחות שמבקשים אשראי. היחידים שניתן לקבל עליהם מידע הם הלקוחות הגרועים (פחות מ- 10% מהאוכלוסייה) עליהם יש מידע שלילי כגון אי עמידה בהלוואות, שיקים חוזרים, חשבונות מוגבלים וכיו"ב, אולם לגבי שאר 90 האחוזים מהלקוחות אין שום מידע. במצב כזה בו הבנק אינו יכול לדעת איזה לקוח מהווה סיכון גדול יותר כולם נפגעים – כלומר כולם נדרשים לשלם ריביות גבוהות שמגלמות את הסיכון שכולם לקוחות גרועים בפוטנציה.

לאחר הרפורמה יכול הבנק לקבל מידע על כול הלקוחות, וכך ניתן לדעת מאיזה לקוח לגבות ריבית גבוהה ולאיזה לקוח ניתן להציע ריבית נמוכה יותר כי סיכון האשראי שלו מאוד נמוך. למעשה ניתן להגיד שהרפורמה בנתוני האשראי תטיב עם ערבה לקוחות טובים שיוכלו לקבל הלוואות בתנאים הרבה יותר טובים מאשר קיבלו עד היום.

וכמה זה יעלה לי?
ללקוח שמבקש לקבל אשראי השירות אינו עולה כסף. מי שמשלם את הכסף ללשכות האשראי הם הגופים שמבקשים מהלשכות את דירוג האשראי של מבקשי ההלוואות

איך בדיוק זה יעבוד?
נניח שלקוח פונה לבנק לבקש משכנתא, או לחברה שנותנת אשראי לקניית רכב. הבנק או חברת האשראי מבקשים מהלקוח אישור למשוך את נתוני האשראי שלו. עם האישור הן פונות ללשכת האשראי (הם יכולים לפנות לאחת, שתיים או כל שלושת הלשכות) לצורך משיכת הדוח ודירוג האשראי של הלקוח. דירוג האשראי שהתקבל ישמש כלי עיקרי בתהליך לאישור או דחיית בקשת ההלוואה ובהחלטה איזו ריבית ישלם הלקוח.

אפשר לסרב לבקשת הבנק או חברת האשראי למשיכת הנתונים שלי מהמאגר?
בוודאי. אולם סביר להניח שבמקרה זה תידחה בקשת הלקוח לאשראי, ואם היא תתקבל בכל זאת התנאים שלה יהיו גרועים (או במילים אחרות הריבית תהיה מאוד גבוהה).

אפשר להתווכח עם לשכת האשראי על דירוג האשראי שהם נתנו לי?
לא. בשלב ראשון כלל לא תוכל לדעת איזה דירוג קיבלת. רק הגוף שביקש אותו ושילם עליו (כלומר הבנק או חברת האשראי) יודעים מה הוא. יש להניח שבהמשך יוגדר מנגנון שמאפשר גם ללקוח למשוך את דירוג האשראי של עצמו, אולם שירות זה לא יינתן בחינם וסביר להניח שיעלה מאות שקלים.

אפשר לשלוח ללשכת האשראי תלושי משכורת או אישור בעלות על נכסים כדי לשפר את דירוג האשראי שלי?
לא. דירוג האשראי מסתמך רק על נתונים שנמצאים במאגר האשראי, ואלו אינם כוללים מידע בנוגע לשכר, בעלות על נכסים או יתרות בחשבונות, חסכונות, קופות גמל וכיו"ב.

אז למה הבנק ביקש ממנו תלושי משכורת?
שאלה מצוינת. חשוב מאוד להבין שדירוג האשראי שמספקת לשכת האשראי מהווה רק פרמטר אחד ממכלול השיקולים באישור הלוואה ובהחלטה על גבה הריבית שמבקש הבנק מהלקוח. נתונים נוספים הינם גבה המשכורת, יכולת החזר חודשי צפויה, נכסים נוספים שיש ללקוח, גבה ההלוואה ביחס לשווי הנכס, מספר ההלוואות הקודמות באם יש ועוד.

בהחלט יכול להיות שאדם עם דירוג אשראי טוב לא יצליח לקבל הלוואה נוספת בגלל שהבנק חושב שהוא מיצה את יכולת ההחזר שלו, ובאותו זמן לקוח עם דירוג אשראי פחות טוב דווקא יצליח לקבל הלוואה בתנאים טובים.

האם יש טעם לבקש הלוואה ממספר גופים ולהשוות ביניהם? הרי ממילא כולם מקבלים את דירוג האשראי שלי מאותו מקור?
כפי שהוסבר בתשובה הקודמת, דירוג האשראי מהווה רק חלק אחד ממכלול פרמטרים בהחלטה על מתן אשראי וגבה הריבית. אמנם כל גוף שהלקוח יפנה אליו יקבל את אותו דירוג האשראי של הלקוח, אולם כל גוף נותן לו משקל שונה ולכן בהחלט צפוי הבדל בין ההצעות שיקבל הלקוח.

בהחלט יתכן מצב בו בנק א' יאשר הלוואה ללקוח מסוים ובנק ב' ידחה את בקשתו של אותו לקוח (עם אותו דירוג האשראי). באופן דומה בהחלט צפויים הבדלים בריבית שכל בנק יציע לאותו לקוח.

לכן בהחלט קיים צורך לבקש הלוואה ממספר גופים ולהשוות ביניהם.

האם ניתן לדעת מה הנוסחה של דירוג האשראי?
לא. הנוסחה מהווה סוד מסחרי של לשכות האשראי. לכל לשכה נוסחה משלה, ולפחות כיום עדיין לא ניתן לדעת איזו נוסחה טובה יותר ובאיזו יעדיפו הבנקים להשתמש.

יש להניח שהנוסחה אינה שונה בהרבה מזו ששולטת כבר שנים רבות בשוק האמריקאי – FICO. לפחות 80% מהאשראי בארה"ב מסתמך על דירוג האשראי הנ"ל, ואין סיבה להניח שלשכות האשראי החליטו להמציא את הגלגל מחדש.